054-5722692

בואו נשמור על קשר

ראשון-חמישי: 09.00 - 17.00

בתיאום מראש

ניר גלים

נורית 2

FOOD1

מחקרי תזונה: כיצד אפשר להבחין בין מומחים לחובבנים?

אנשים רבים עורכים ניסויים מסוכנים בדיאטה שלהם בהסתמך על "מחקרים" חד־פעמיים ומידע מוטעה, והציבור כולו לוקה בבלבול בתחום

קארה רוזנבלום, The Washington Post (נשיאת Words to Eat By, חברת תקשורת תזונה)

(מקור ראשון, 27.4.2018, עמוד 9. מתפרסם כאן באדיבות העתון)

 

נראה שהמידע על תזונה משתנה כל העת. הקווים המנחים הרשמיים אומרים דבר אחד על מה שיש לאכול, אך ספרי הדיאטה ובלוגרים עשויים להשיא עצות שונות, ולעתים קרובות מורים לכם ללא סיבה טובה לסלק מזונות בריאים מהדיאטה שלכם. אם אינכם בטוחים אחר איזה מידע תזונתי יש לעקוב, אינכם לבד. אפילו אני, תזונאית במקצועי, מועדת כשמחקרים חדשים מתפרסמים ומעמידים בסימן שאלה את אמונותיי. דבר כזה יכול לגרום לך לתהות: האם שווה בכלל להקשיב למדע התזונה?

דריוש מוזפריאן, קרדיולוג ודקאן בית הספר למדעי התזונה על שם פרידמן באוניברסיטת טאפטס שבבוסטון, חיבר בעת האחרונה מאמר בעניין, עם חוקר אחר. לאחר שראיינתי אותו הבנתי מדוע מדעי התזונה לעתים מבלבלים, ומה אנו יכולים לעשות בקשר לכך.

  1. הקשיבו למומחים, לא לחובבנים. נדמה לנו שמחקרי תזונה מצביעים בבת אחת לכל הכיוונים, אבל זאת לא המציאות לדברי מוזפריאן. ההתקדמות בתחום עקבית ודומה לקצב ההתקדמות בתחומי מדע רבים אחרים, אך מכיוון שתזונה היא אישית מאוד, אנשים מפנימים את המסרים באופן שלא היו עושים בתחומים אחרים. "אם לומדים בפיזיקה שפורסם מחקר חדש על חורים שחורים, אולי נאמר 'או, זה מעניין' – אבל לא נשנה את הרגלינו כי המדע השתנה", מסביר מוזפריאן.

המצב שונה בתזונה, תחום שבו אנו שומעים דיווחי חדשות על מזון שאנו אוהבים – כמו לחם או ביצים – ומשנים את העדפות האכילה שלנו בגלל המידע החדש הזה, אפילו כשתוצאות המחקר אינן מצדיקות את השינויים. חִשבו למשל על אדם ששומע שגלוטן עלול לגרום לאנשים לחלות, ומתחיל להימנע מחיטה; או על מישהו שעובר לצרוך שמן קוקוס בהתבסס על מחקר אחד, בעוד שמן הזית שקודם לכן השתמש בו למעשה בריא הרבה יותר.

נפוץ לערוך ניסויים בדיאטות אופנתיות בגלל משהו ששמענו בחדר הכושר או קראנו במגזין, אך זהו לא מדע. באופן כלשהו "מדע" התזונה דולל, אבל אנחנו מוכרחים לזכור שלמעשה זהו מדע, ודרושים מומחים כדי לדון בו. "הבעיה הגדולה ביותר ככל הנראה היא שאנשים חשים שהם יכולים להיות מומחים לתזונה", אומר מוזפריאן. "אם היה נערך דיון על דלק הטילים הטוב ביותר כדי להגיע לכוכב מאדים ולחזור ממנו, לא בלוגרים, סופרים ואתלטים היו מדברים על כך. בתחום התזונה אנשים מקשיבים לכולם כאילו הם מומחים במשקל שווה".

יש לחשוב באופן ביקורתי על מקורו של המידע התזונתי שמגיע אליכם, לפני שאתם עורכים שינויים בדיאטה. קיומן של עצות מוטעות ממומחי שווא אין פירושן שמדע התזונה אינו מדויק. זכרו שציות לעצה תזונתית לקויה עלול לגרום נזק, במיוחד כשאתם מסלקים מהדיאטה שלכם מזון אבל לא מוצאים תחליף לערכים התזונתיים שהוא סיפק קודם לכן.

  1. אנחנו קופצים על כל מחקר חדש, במקום לפעול באופן שיטתי. מדעי התזונה עברו התקדמות מדהימה בעשורים האחרונים. בתוך חמישים שנה עברו החוקרים מהתמקדות בלקויות תזונתיות בודדות, כגון מחסור בוויטמין סי או צפדינה, לחשיפת קשרים מורכבים בין תזונה למחלות כרוניות. בעולם המדע זה נחשב מהיר.

לעתים מחקר "חדש" וחד־פעמי שאנו שומעים עליו בחדשות עלול לא להתאים לקווים המנחים המוכחים של מחלקת החקלאות האמריקנית, מה שמוביל לבלבול נוסף. מחקרים מתפרסמים מדי שבוע, אך הקווים המנחים משתנים אחת לחמש שנים, על מה עלינו לסמוך?

לדברי מוזפריאן, הציבור לא צריך לשנות את הרגלי האכילה שלו בהתבסס על מחקרים בודדים, וגם המדיניות הציבורית אינה צריכה להתבסס על מחקרים בודדים. במקום זאת, מדענים מוכרחים לסייע להניע את התחום הזה  קדימה באמצעות בחינת גוף העדויות כמכלול.

  1. גורם מרכזי נוסף שתורם לבלבול הציבורי בעניין התזונה הוא שאין בית מרכזי ואחיד למדיניות התזונה. בארה"ב, מלבד הקווים המנחים של מחלקת החקלאות האמריקנית יש תיוג מזון מטעם מנהל המזון והתרופות, המלצות פרטניות לחולים מצד שירותי הבריאות, המלצות דיאטה של האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה, ועוד. "הסוכנויות הללו, הנפרדות יחסית, לא תמיד חופפות, וזו החמצה", אומר מוזפריאן. "אני חושב שעלינו ליצור משרה בממשל האמריקני שתאגד את מדיניות התזונה. זה ישפר באופן דרמטי את מצב הבלבול של הצרכנים".

מוזפריאן מקווה שהאוניברסיטאות יתחילו לעשות יותר כדי לסייע להקטין את הבלבול, ומעוניין לראות יותר חוקרי תזונה נפגשים עם מקבלי ההחלטות בתעשיית המזון ועם אנשי תקשורת וידוענים בעלי השפעה, במטרה להעביר לציבור מסרים מבוססים ומוכחים.

מקורות מידע אמינים שמוזפריאן ממליץ עליהם הם The Nutrition Source ו־Health and Nutrition Letter של אוניברסיטת טאפטס. אם רצונכם לקרוא את המחקרים עצמם, הייתי מוסיפה גם את אתר examine.com לצורך [קבלת] מידע תזונתי מבוסס, ללא ספונסרים או השפעה של התעשייה, או את ספריית קוקרן.

החדשות הטובות הן שהמדע משפיע על המדיניות. הקווים המנחים בתחום הדיאטה השתנו מהעצות הישנות של עמידה במטרות תזונתיות למיקוד חד יותר בפיתוח תבניות דיאטה טובות יותר ככלל. השינוי הזה תואם את מסקנותיהם של חוקרי התזונה. "אנשים שואלים אותי אם אני מתוסכל מקצב השינויים", אומר מוזפריאן. "אני משיב להם שקצב השינויים מהיר במיוחד. זהו מדע צעיר מאוד, והוא נע במהירות גדולה מאוד".

אני מסכימה עם דבריו. במשך כמעט עשרים שנותיי כתזונאית ראיתי כיצד העניין בתזונה ובמזון מרקיע שחקים. אם נוכל להגביר את ההסתמכות רק על מקורות אמינים, נהיה כולנו בריאים הרבה יותר.